החלטה בתיק ת"א 43847-12-12

1.                  בפני בקשה לפטור מאגרה מפאת מצב כלכלי בגין תביעה שהגישו התובעים נגד הבנק על סך של 11,576,995 ש"ח, בטענה לנזק שנגרם להם כתוצאה מהתנהלות הבנק, אשר התנה שירות בשירות, ביטל עסקת נכיון שיקים עם אחר, וגרם לפגיעה במוניטין והפסד הכנסות למבקשת 1.

2.                              המבקשת 1, חב' שחר גת שירותי אחזקה ונקיון (להלן: "החברה"), היתה חברה משפחתית בבעלות הגב' רוחמה לוי (להלן: "המבקשת 2") ומר חיים לוי (להלן: "המבקש 3"). מניות החברה היו רשומות על שם המבקשת 2. החברה חדלה מפעילות עסקית, כנטען ע"י המבקשים, בשל רשלנות הבנק וזה הבסיס לתביעה.

3.                  הבקשה לפטור מאגרה סומכת על טענות המבקשים כי לחברה אין רכוש או הכנסות והתחייבויותיה כלפי הבנק מקורן בהלוואות בגינן מוחזר תשלום חודשי גבוה מאוד בעזרת ילדיהם.

ביתם של המבקשים שועבד לטובת הבנק. המבקשת 2 עובדת כשכירה ומשתכרת סך           של 7,500 ש"ח לחודש ואילו המבקש 3 הינו מובטל, נכה בשיעור 100%, לאחר השתלת לב ומקבל קצבת ביטוח לאומי בסך של 2,561 ש"ח לחודש.

בשל מצבם הכלכלי, המבקשים אינם יכולים לשאת בנטל האגרה בסך 289,425 ש"ח. אין להם רכוש או הכנסה נוספת וחובותיהם מגיעים לסך של כ-2.5 מליון ש"ח.

4.             המשיבים מתנגדים לבקשה. הבנק טוען כי המבקשים לא פירטו במדויק את מצבם הכלכלי ולא צירפו מסמכים המעידים על הכנסותיהם במשך ששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיהם ופרטים על רכושם ורכוש בני משפחתם. טענותיהם סתמיות ואין בהן להצביע כי הם נעדרי יכולת כלכלית לשלם האגרה. המבקשים לא צירפו אסמכתאות באשר לחובותיהם לנושים השונים, לא הציגו אישורים בנקאיים, תדפיסי חשבונות הבנק של המבקשת 2 ותלושי שכר עדכניים שלה. עוד טוען הבנק כי מתדפיס חשבון הבנק של משיב 3 עולה כי בחשבונו מופקדים שיקים בסכומים שונים ואף ע"י חברת ביטוח, מלבד הקצבה מביטוח לאומי. תלושי השכר של המבקשת 2 אינם עדכניים שכן היא משתכרת סך של 7,500 ש"ח ולא 6,000 ש"ח כנטען על ידה. עוד טוען הבנק כי המבקשים לא הראו כי נעשו נסיונות לגייס כספים מקרוביהם. כמו כן לא ברור מהיכן ישלמו המבקשים שכר טרחה לעורכי דינם. המבקשים גם לא הרימו הנטל להוכיח סיכויי תביעתם ואלה קלושים מאחר ועילת התביעה רובה הינה בגין מניעת רווח עתידי, ולא נזקים שנגרמו למי מהמבקשים. כן נטען כי סכום התביעה מופרז ומנופח.

5.                  המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה, מתנגד אף הוא לבקשה וטוען כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח כי מצבם הכלכלי קשה וכי אין ביכולתם לשלם האגרה, כמו כן לא צירפו אסמכתאות רלוונטיות מהן ניתן ללמוד אודות מצבם. מהמסמכים שצירפו עולה כי בחשבון הבנק של המבקש 3 מופקדים מעת לעת שיקים בסכומים שונים וניתן גם לראות כי נעשו עסקאות למכירת ניירות ערך.

העובדה שהמבקש 3 נכה בשיעור 100% ומקבל קצבת ביטוח לאומי, לא די בה על מנת לפטור את המבקשים מתשלום האגרה.

            המשיב 2 אינו צד לתביעה העיקרית ולכן אינו מתייחס לסיכויי התביעה אולם מבקש           להפנות תשומת לב ביהמ"ש כי מדובר בתביעה כספית בסכום מאוד גבוה וראוי           להתייחס בעניין זה לתגובת הבנק.

6.      בתשובתם הבהירו המבקשים כי הציגו את כל המסמכים שברשותם המעידים על מצבם הרפואי ועל הכנסותיהם ורכושם וכן צירפו מסמכים המעידים על רשלנותו של הבנק כלפיהם, לרבות חוות דעת מומחה וכי סכום התביעה הוא למעשה גבוה יותר, אך  לצרכי אגרה הועמד על הסכום הנתבע.

לטענתם, לא הראו כי פנו לקרוביהם לגיוס כספים שכן בשנת 2007 שונו התקנות וכיום לא נדרש מבקש הפטור להראות נסיונות לגיוס כספים מקרוביו אלא נבדקת יכולתו בלבד. לעניין מימון הייצוג המשפטי טענו המבקשים כי שכר הטרחה מתבסס על תוצאות ההליך.

            עוד טענו המבקשים כי סכום האגרה מועבר לקופת המדינה ולכן לבנק אין עניין ישיר          בנושא זה.

לעניין שכרה של המבקשת 2 טענו המבקשים כי רק לאחרונה עלה שכרה ל-7,500 ש"ח וכי הפרש השתכרות זה בטל בשישים לנוכח גובה סכום האגרה.

            בתגובתם הוסיפו המבקשים וציינו כי הרכוש שברשותם הינו בית המגורים בו הם מתגוררים כיום ורכב נכה, המשועבד לטובת בנק מרכנתיל וכי בבימ"ש השלום בת"א    מתנהלת תביעה שהגישו בסך 875,500 ש"ח.

            הסכומים המשתלמים לחשבון הבנק של המבקש 3 הינם של ביטוח לאומי וביטוח חיים.

דיון

7.                  אגרת בית המשפט הינה השתתפות חלקית של התובע בעלות שמטיל ההליך המשפטי בו נקט על מערכת המשפט. תשלום האגרה אף מסייע לסנן הליכי סרק ולצמצם תביעות המוגשות בסכום מופרז ללא ביסוס. ברם, את האינטרסים האמורים יש לאזן אל מול זכות הגישה לערכאות, מכוחה ביקש המחוקק להבטיח כי לא ינעלו שערי בית המשפט בפני בעל דין רק מאחר ואין בידו לשאת בתשלום האגרה; על כן, תובע יכול להגיש לבית המשפט בקשה לפטור אותו מתשלום האגרה (רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, פורסם בנבו (21.9.2010)).

            תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז -207 קובעת כי בבוא בית המשפט             להכריע בבקשה לפטור מאגרה, שני שיקולים בפניו: מחד גיסא, יבחן את יכולתו   הכלכלית של מבקש הפטור, ומאידך גיסא, יבחן האם קיימת למבקש הפטור עילת       התביעה:

" הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".